בעידן שבו מצלמות אבטחה, טלפונים ניידים והקלטות דיגיטליות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום־יום, יותר ויותר הליכים משפטיים נשענים על ראיות דיגיטליות מסוג צילום, וידאו והקלטה. אולם עצם קיומו של סרטון או קובץ שמע (הקלטה) אינו מבטיח כי הראיה תהיה קבילה בבית המשפט ובית המשפט יקבל אותו כראיה. במאמר זה אבחן מהי קבילות הקלטה בבית משפט, תנאים להגשת הקלטה כראיה וכיצד מגישים הקלטה כראיה לבית המשפט.
כיצד לשמור ולהציג הקלטה או סרטון לצורך בדיקה פורנזית
כאשר מבקשים להגיש הקלטה או צילום כראיה, עולה בדרך כלל שאלה כפולה: האם הראיה קבילה, והאם ניתן להסתמך עליה מבחינה פורנזית. בית המשפט עשוי לבחון בין היתר את מקור הקובץ, אופן יצירתו, שלמותו, ואת האפשרות שבוצעה בו עריכה או שינוי. בפסיקה הישראלית הודגש לא פעם כי יש חשיבות לאמינות וליכולת להוכיח שהקובץ משקף באופן מהימן את האירוע שתועד. ולכן חובת ההוכחה על מגיש הראיה, להוכיח שהראיה אותנטית ולא עברה מוניפולציה.
מה תהליך השלבים להגשת הקלטה או צילום כראיה פורנזית לבית המשפט?
פה אסקור שלבי התהליך לתנאים להגשת ראיה דיגיטלית:
1. הקובץ חייב להיות קביל לפי החוק (למשל: הקלטה שבוצעה על ידי אחד הצדדים לשיחה, כדין, ולא מהווה האזנת סתר אסורה).
2. יש לתמלל את ההקלטה ולהגיש את תוכן השיחה כשהוא חתום על ידי עורך דין.
3. מומלץ להעביר את ההקלטה לעד מומחה בבתי המשפט שיבדוק את ההקלטה ויגיש תצהיר חתום המעיד על אוטנטיות ההקלטה כעד מומחה לבית המשפט.
מה צריך עד מומחה (אלו אמצעים) על מנת לתת את התצהיר האיכותי והמקצועי ביותר בנוגע לראיות דיגיטליות משפטיות?
1. מכשיר ההקלטה המקורי בו ביצעו את ההקלטה עם הקובץ המקורי.
2. במידה ומכשיר ההקלטה אינו בנמצא, יש לציין מהו סוג המכשיר כולל הדגם ותתי הדגם ולציין את תוכנות ההפעלה, כולל תוכנת ההקלטה.
3. במידה ולא נתין לספק את המידע הנ"ל, יש לאזכר מכשיר זהה למכשיר ההקלטה בו בוצעה ההקלטה.
4. במידה וגם זה לא בנמצא, יש לספק:
א. את כל קבצי האודיו מאותו מכשיר שבוע לפני ההקלטה ושבוע אחרי ההקלטה
ב. את קובץ ההקלטה ואת כל הפרטים הקיימים: זמן , שעה, מיקום וכל פרט טכני שיכול לעזור להגיע לחקר האמת
ג. חקירת מגיש ההקלטה
פנו אלי (אלעד אבוהב – מומחה המספק חוות דעת מומחה וידאו או אודיו לבית משפט) ישירות לשיחת היכרות. או שילחו לי מייל.